התחנה הראשונה הייתה פארק הירדן. בשעה 12:00, אחרי יציאה מהמרכז ב־09:30, כבר היינו על קייק באבוקיאק. לכאורה, עוד פעילות קיץ ישראלית מוכרת. בפועל, היא הרגישה הפעם אחרת. שני מבוגרים בני 48, שכבר התרגלו לחשוב על קייקים כעל פעילות משפחתית עם ילדים, מגבות, חטיפים וצעקות, גילו שקייק בלי ילדים הוא לא גרסה חסרה של אותה חוויה, אלא כמעט מותרות. מים, שקט, תנועה איטית, ותחושת חופש פשוטה שלא דורשת יותר מדי הסברים.